טאבלטים תוצרת הודו כדי לגשר על הפער הדיגיטלי

הטכנולוגיה היא גם שטח שבו מתרחשים אי שוויון. מצד אחד, כולנו מכירים את המעצמות הגדולות בתחום זה כמו יפן ודרום קוריאה, כמו גם אירופה וארצות הברית. ארבעה מוקדים שבאופן מסורתי היו בחזית הפיתוח והחדשנות בתחום זה ושבשנים האחרונות רואים את תפקידם פוחת הודות להופעת שחקנים חדשים.

כפי שהזכרנו בהזדמנויות אחרות, סין הצליחה לקדם עמדות במרוץ לבסס את עצמה כאחת המדינות המובילות לא רק באסיה, אלא בשאר העולם, המתחרה עם מדינות אחרות בגודל קטן בהרבה כגון טייוואן. עם זאת, ישנם תחומים שלמרות שאינם מהמתקדמים ביותר מבחינה טכנולוגית, כן מצליחים להשיק מוצרים המכוונים לשווקים הפנימיים שלהם ולפרופיל הקונים שלהם. זהו המקרה של הודו, מדינה שממנה צפויות הפתעות גדולות בעשורים הקרובים אך לעת עתה, הוא נותן כמה תצוגה מקדימה של מה שהוא יכול ליצור באמצעות כלים כמו טבליות, מתוכם להלן אנו מראים לכם כמה דגמים שנוצרו במדינת הגנגס.

חינוך, פוליטיקה וטכנולוגיה

השלטונות ההודיים מודעים לכך פער דיגיטלי קיים לא רק בין המדינה הזו למערב אלא אפילו עם שכנתה הסינית. לשם כך, היא השיקה סדרה של תוכניות בשם הודו הדיגיטלית עם מטרות כגון הרחבת אוריינות דיגיטלית בקרב האוכלוסייה, השקעה בטכנולוגיה ו R & D לפתור חלקית את הפיגור הטכנולוגי שמאפיין את הודו בעשורים האחרונים ומעל לכל, מודרניזציה של מערכת החינוך כך שהדורות הבאים יוכלו למקם את הודו כאמת מידה טכנולוגית, עם תוכניות כמו זו שהיא מתכוונת להפיץ. 10 מיליון טבליות בקרב תלמידים. המציאות החברתית, אלא גם הכלכלית, של המדינה השנייה הכי מאוכלסת בעולם, הובילה את מנהיגיה לנקוט באמצעים כגון סיוע כספי כאשר אזרחים רוכשים מכשירים.

Ubislate, טאבלטים תוצרת הודו

נכון לעכשיו, אנחנו יכולים למצוא סדרה של טבליות נקרא Ubislate פותח כולו במדינה האסייתית בתמיכת החברה הקנדית Datawind. מגוון זה מורכב מ-7 מכשירים שלמרות שהם בשימוש על ידי רוב הצרכנים ויש להם חוזקות כמו שלהם מחיר נמוך מאוד, מכוון יותר ל תחום חינוכי הן בעלות והן בביצועים, תוך הדגשת שלושת הדגמים האחרונים, ה 7C, 10 Ci ו-3G10עם זאת, הם מיושנים מאוד בשוק האירופי או האסייתי אך לא בהודי.

7C, התחליף לצפחים

למרות היותו מכשיר שיכול לשמש גם לפונקציות אחרות כמו פנאי או עבודה, זה לוח מכוון יותר לא קשור לבית הספר מאחר שבין היתרונות שלה יש אנציקלופדיה שנוצרה באמצעות פלטפורמת iScuela של ממשלת הודו. יש לו מסך 7 אינץ' ברזולוציה של 800 × 400 פיקסלים ו 512 מגה-בייט RAM ואנדרואיד 4.2. כפי שאנו יכולים לראות, מדובר במכשיר מוגבל מאוד אך הוא מותאם לנסיבות של סטודנטים הודים. המחיר שלו הוא בערך יורו 35 בערך בזכות הסובסידיות הניתנות לרכישתה.

Ubislate 10 Ci

זה לוח הוא נתפס כמכשיר שלם יותר המסוגל לספק מספר רב יותר של צרכי משתמש. לשם כך, יש לו א 10.1 Pulgadas, רזולוציה של 1024 × 600 פיקסלים, קצת יותר גדול מזה של בת זוגו, כמו גם קשר שניהם וויי - פיי כמו 3G בליווי מעבד GB זיכרון RAM 1 וזיכרון של 4 GB ניתן להרחבה ל-32. יתרונותיו כוללים את קיומו של קטלוג לדגם זה המורכב מיותר מ יישומי 150.000. עם זאת, תכונות טובות יותר מתורגמות גם לעליית מחיר מכיוון שהטאבלט הזה עולה בערך יורו 45 בעזרת הסיוע שמציעה ממשלת הודו.

Ubislate 3G10, טוב אבל אוסר

לבסוף, אנו מדגישים את Ubislate 3G10, מכשיר שיש לו תצוגה של 10,1 Pulgadas ורזולוציה זהה לקודמתה. מודל זה מתמקד יותר בשימוש חברתי שכן, בניגוד לקודמים, ניתן לצייד אותו באפליקציות כגון פייסבוק או לינקדאין. יש לו נפח אחסון של 8 GB ניתן להרחבה ל-32 ו זיכרון RAM של 1GB. זה גם מותקן מראש Android 4.2 ומעבד כפול ליבה בתדירות של 1.3 Ghz. המחיר שלו, בערך יורו 139 לשינוי שעם הסיוע הממשלתי הוא בסביבות 100, זה בלתי סביר עבור חלק גדול מהצרכנים ההודיים.

דרך יעילה לגשר על הפער הדיגיטלי?

כפי שכולנו יודעים, המציאות של הודו זה שונה מאוד ממה שאנו מוצאים במערב. למרות העובדה שהדמוקרטיה הגדולה בעולם חווה א צמיחה כלכלית חסר תקדים בתולדותיו, שמתורגם גם לגדל פיתוח טכנולוגי, עוני וכמה מגזרים מאוד מסורתיים של האוכלוסייה ממשיכים להיות חלק מהבעיות שהחברה ההודית חייבת לפתור כדי לצבור את המומנטום הדרושה לה. עם זאת, קיומן של חברות כגון datawind ופיתוח מכשירים כגון Ubislate, מראים שמדינה זו מסוגלת לחדש ולהסתגל לנסיבות של 1.200 מיליון תושביה.

אחרי שידעתם קצת יותר על המציאות הטכנולוגית ההודית, האם אתם חושבים שאמצעים כמו מתן מיליוני טאבלטים לסטודנטים נכונים או להיפך, יש צורך לפתור בעיות חשובות אחרות כדי לסגור את הפער הדיגיטלי הקיים?